פסק-דין בתיק ה"פ 8165-02-12

לפניי תובענה אשר הוגשה בדרך המרצת פתיחה. המבקשים עותרים להצהיר על זכויותיו של אביהם המנוח סולימן פרזן ז"ל (להלן: " המנוח") בנכס מקרקעין הידוע כחנות 4, בניין 990, במרכז המסחרי בקצרין (להלן: " הנכס").

עוד מבוקש לאסור על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה בזכויות שבנכס. כן להורות למשיבה 2 להימנע מרישום העברת זכויותיו של המנוח על שם המשיב 1, מכח חוזה המכר שבידיו ולהורות למשיבה 4 להימנע מהעברת כספי שכירות למשיב 1.

ב.         הצדדים:

המבקשים הם ילדיו של המנוח אשר זכה במכרז לרכישת זכויות בנכס יחד עם המשיב 3. המשיב 1 הוא גיסו לשעבר של המשיב 3 - היה נשוי לאחותו של המשיב 3. המשיבה 2 הינה חברה משכנת, אשר פרסמה מכרז למכירת הזכויות בנכס, והיא מנהלת רישומים בעלי הזכויות בנכס. המשיב 3 זכה יחד עם המשיב 1, במכרז שפרסמה המשיבה 2 למכירת הזכויות בנכס. המשיבה 4 היא חברה אשר שוכרת את הנכס בהתאם להסכם שכירות מיום 22.7.09 שנערך בינה ובין המשיב 1 והמשיב 3.

ג.         רקע עובדתי וטענות הצדדים בתמצית:

1.         ביום 20.8.1979 השתתפו המשיב 3 והמנוח במכרז לרכישת הנכס אשר פורסם על ידי המשיבה 2, וזכו. ביום 14.9.80, לאחר הזכייה במכרז, נחתם הסכם בין המשיב 3 והמבקש 2 (בנו של המנוח) לבין שיכון ופיתוח ישראל בע"מ (המשיבה 2), לרכישת הזכויות בנכס (להלן: " ההסכם").

2.         המבקשים טוענים כי המבקש 2 מעולם לא חתם על ההסכם. אישור הזכויות (ב/3) מלמד על כי המנוח הוא בעל הזכויות בנכס ולא המבקש 2, על כן לא ניתן להתבסס על הסכם זה. עוד טוענים המבקשים, כי ביום 10.8.1981 עזב המנוח את הארץ יחד עם ילדיו, והותיר אחריו את נכסיו, לרבות הנכס מושא המחלוקת, מבלי שהועברה בו הבעלות לאיש.

3.         מנגד טוען המשיב 1 כי לאחר הזכייה במכרז, הקימו המנוח והמשיב 3 עסק משותף שהתנהל בנכס. לטענתו, לאחר זמן מה החלו סכסוכים בין השניים, אז פנה אליו המשיב 3 (בשנת 1980) והציע לו לרכוש את זכויות המנוח בנכס. לטענתו, ביום 14.10.80 חתם עם המנוח על זיכרון דברים לפיו זכויותיו של המנוח בנכס הועברו אליו, כנגד תמורה. ביום 23.10.80 נחתם הסכם במשרדו של עו"ד קרני, עליו חתמו הצדדים, לרבות המשיב 3, לפיו הועברו זכויותיו של המנוח בנכס למשיב 1 (להלן: " הסכם להעברת זכויות").

4.         המבקשים טוענים, לעומת זאת, כי ההסכם להעברת זכויות מזוייף וכי מעולם לא חתמו עליו המבקשים או המנוח. עוד נטען, כי המבקשים מעולם לא היו במשרדו של עו"ד קרני, בניגוד לטענת המשיב 1.

ד.         המחלוקת:

האם הזכויות בנכס הועברו לידי המשיב 1 על פי ההסכם להעברת זכויות בנכס מיום 23.10.80, אם לאו?

על מנת להשיב לשאלה זו, אנתח להלן את העדויות שבאו לפניי.

ניתוח העדויות:

1.         עדות עו"ד קרני:

הוצג בפניו העתק של ההסכם להעברת זכויות לידי המשיב 1 ונשאל האם הוא ערך את ההסכם. עו"ד קרני השיב כך: "כן, אני ערכתי אותו, מה שכתוב בכתב יד זה כתב ידי, החתימות בראשי תיבות הם של יואל פרזן ושל אלי זגורי והחתימות המלאות של יואל פרזן ושל אלי זגורי ושל הקטע האחרון בסוף המתייחס לעמרם זגורי, יש שם ראשי תיבות, כולו בכתב יד, יש ראשי תיבות של עמרם זגורי ושל אלי זגורי ולבסוף חתימה מלאה" (עמ' 4, ש' 18-21 לפרוטוקול).

עו"ד קרני הדגיש בעדותו כי ההסכם נחתם ביום 23.10.80 במשרדו, בנוכחות כל החתומים עליו (עמ' 4, ש' 28-29 לפרוטוקול).

כאשר נשאל עו"ד קרני האם ידוע לו מי הבעלים של הנכס, השיב כך: "הבעלים של הנכס הזה כיום הם אלי זגורי ועמרם זגורי. באותה עת היו הבעלים של מחצית החנות יואל פרזן הוא מכר את המחצי שלו לאלי זגורי. הוא היה הבעלים לפי ההסכם שהוצג בפניי, הסכם בין שיכון ופיתוח לבין ארמנדו/עמרם זגורי ובין יואל פרזן. עמרם זגורי ויואל פרזן הם אלה שרכשו את החנות. במכרז זו סלימאן פרזן ועמרם זגורי, אבל החוזה נחתם עם יואל פרזן" (עמ' 5, ש' 2-5 לפרוטוקול).